לעז עברי: מילים לועזיות הייחודיות לעברית, ד'

ברוכים הבאים לפוסט נוסף בסדרה "לעז עברי". היום נבחן בפעם האחרונה (לפחות לזמן מה) את הסוגיה של מילים לועזיות שנולדו בארץ ישראל, מילים פסודו-אנגליות בעברית המדוברת.

פוסט זה אינו ממצה את הדיון במילים כאלה. למעשה, רבים מהקוראים נתנו דוגמאות נוספות למילים לועזיות עבריות כאלה בדיונים שהתקיימו על הפוסטים הקודמים בפייסבוק, ובהודעות פרטיות אליי. אני מודה ומברך על תגובותיכם ומבטיח שאחזור לדון בסוגיה זו בעתיד.

עם זאת, לשם הגיוון, הפוסטים הבאים בסדרה יחקרו היבטים אחרים של הגבול בין עברית ולעז.

היום ישנה מילה אחת על הפרק, אך סיפורה סבוך יותר מכל מילה אחרת שנדונה עד כה. כמו המילים מהפרקים הקודמים, זוהי מילה שאינה נחשבת עברית, אך שימושה בפינו הוא בהחלט ייחודי ומסקרן.

סקוץ'

אז למה אנחנו קוראים לסקוץ' (יש הכותבים "סקוטש"), אותם צמדי פסים, האחד צמרירי והשני קוצני, הנתפסים ונצמדים יחדיו, בשם "סקוץ'"?

שמו הלועזי הרווח של הסקוץ' הוא ולקרו (Velcro). זהו למעשה שם של מותג השייך לחברת תעשיות ולקרו, מיסודו של ממציא המוצר המהפכני הזה, המהנדס השוויצרי ז'ורז' דה מסטראל. למעשה, הממציא בעצמו הוא שטבע את השם ולקרו, כשילוב של שתי מילים בצרפתית − "velours" (קטיפה), ו-"crochet" (וו. מילה המוכרת לנו כשם הלועזי של סריגה במסרגה אחת).

ומה היא המילה העברית לוולקרו? על פי האקדמיה, ולקרו הוא "צמדן", או "צמדן זיפי".

האם אי-פעם שמעתם את המילה הזו? האם אי פעם השתמשתם בה? אנחנו הרי לא קוראים כך לוולקרו. בעברית שבפינו אנחנו קוראים לו סקוץ'.

וסקוץ' על שום מה?

באנגלית, המילה scotch מתייחסת לדברים שמקורם בסקוטלנד − וויסקי למשל. כיצד יתכן שמילה אנגלית לדברים מסקוטלנד משמשת אותנו לציון מוצר שווייצרי? מפותלת הדרך מסקוטלנד ועד לסקוץ' הישראלי.

באנגלית אמריקאית רווח השם "Scotch tape" דווקא למה שאנחנו (ודוברי אנגלית בבריטניה) קוראים לו סלוטייפ (על פי האקדמיה: נייר דבק). המשמעות הזו של המילה סקוץ' נדדה גם לכמה שפות אירופאיות. למעשה, גם כאן מדובר בשם של מותג שמשמש בדיבור כמילה גנרית. המותג "Scotch" שייך לתאגיד האמריקאי 3M. שם זה נטבע משום קמצנות וגזענות באמריקה של שנות העשרים של המאה העשרים. באותה תקופה בארצות הברית, שימשה המילה "Scotch" במשמעות של "קמצן", משום סטראוטיפ שלפיו כל הסקוטים קמצנים.

הממציא ריצ'רד דרו, שהועסק אז ב-3M, עבד על המצאתו החדשה, המסקינג טייפ*. בגרסתו הראשונה, ממניעים של חיסכון, הסרט היה דביק רק בקצותיו. כשדרו הלך לשמוע מעובדים במוסך מה דעתם על המוצר החדש, הם התלוננו שהוא נתלש בקלות, משום שהוא אינו מספיק דביק. אחד העובדים אף התרעם על דרו שייקח את המסקינג טייפ בחזרה ל-"Scotch bosses" שלו, ויגיד להם להוסיף עוד דבק. דרו עשה זאת, והחברה החליטה דווקא לאמץ את השם "Scotch", באופן אירוני. עד היום, מוצרים רבים של החברה נקראים בגאווה "Scotch" ומעוטרים בדוגמאות טארטן סקוטיות.

יש שיגידו שהסיפור הזה נשמע יותר מדי טוב, ושמילים אינן מתפתחות בסיפורים עם פאנץ' ליין. יתכן שהסיפור אכן מפוברק, אך חברת 3M טוענת עד היום שזוהי האמת לאמיתה.

באנגלית, דווקא הסלוטייפ, שהמציא דרו בעקבות המסקינג טייפ, הוא שהפך הכי מזוהה עם השם "Scotch", עד שהפך לגנרי. בעברית, אותו הדבר קרה עם ה-Scotch Brite, שאיתו אנחנו שוטפים כלים**.

אז איך הגיע הסקוץ' מחברת 3M ועד למוצר האיקוני של חברת ולקרו? כאן יש לנו פחות ראיות. אולם ישנן שתי אפשרויות סבירות כיצד הפך סקוץ' לכינוי העברי של הוולקרו:

אפשרות ראשונה היא שבין המוצרים הראשונים מסוג זה שיובאו לישראל היה הוולקרו של 3M, הנושא גם הוא את המותג "Scotch". אם כך, גם במקרה שלו, כמו במקרה של ה-Scotch Brite, קיצרנו את שמו לסקוץ' והמשכנו הלאה בחיינו.

אפשרות שנייה היא שהתחלנו לכנות את הוולקרו בשם סקוץ' משום שהחספוס שלו הזכיר לנו את הסקוץ' שבכיור במטבח.

כך או כך, הרי שהשימוש במילה סקוץ' במשמעות של ולקרו הוא ייחודי לעברית. הוא אמנם לא קיבל או יקבל חותמת כשרות מהאקדמיה ללשון עברית, אך הוא בהחלט יותר ישראלי מהמילה "צמדן" שאף ישראלי אינו מעלה על שפתיו.

* אולי גם ה-masking-tape צריך לזכות במעמד עברי. חיפוש בגוגל מעלה שהאיות "מסקנטייפ" או "מסקינטייפ" נפוץ כמעט פי שלושה מתעתיק מדויק של האנגלית, "מסקינג טייפ".

** יש דוברים שמכנים סקוץ' כל אמצעי לקרצוף כלים, אך המהדרין קוראים כך רק למוצרים שמזכירים את הסקוץ'-ברייט המקורי.

הפוסט שקראתם ממשיך את סדרת הפוסטים "לעז עברי". אם זה הפוסט הראשון שאתם קוראים, אתם מוזמנים לעיין בפרקים הקודמים הדנים במילים לועזיות שמקורן בעברית (א', ב', ג'), ובשני הפוסטים הראשונים בנושא של מילים לועזיות הייחודיות לעברית (א', ב', ג').

אם נהניתם מהפוסט ואינכם רוצים להחמיץ את הפרסומים החדשים באתר, בנושא שפה, תרגום ותרבות, עשו לייק לדף שלי בפייסבוק והירשמו לרשימת התפוצה.