לעז עברי: מילים לועזיות הייחודיות לעברית, ב'

היום ב-'לעז עברי', בהמשך לפוסט האחרון, אבחן מילים שאנחנו מתייחסים אליהן כלועזיות, אף שהן למעשה ייחודיות לנו, דוברי העברית. למילים האלה יש אמנם שורשים שאינם עבריים, אך בין שצורתן היא שהשתנתה, ובין שהיו אלה משמען או שימושן, הרי שהן תוצר של התרבות הישראלית והשפה העברית המדוברת. להסבר מעט רחב יותר, קראו את ההקדמה לפוסט הקודם בסדרה.

הפעם, נבחן שתי מילים טכנולוגיות במיוחד. עולם הטכנולוגיה הוא בהחלט כוח משמעותי בהתפתחותה של העברית המדוברת. לכן גם ברשימת המילים הלועזיות העבריות הזו, מקומה של הטכנולגיה לא נפקד, כפי שנוכחנו לדעת עוד בחלקו השני של הפוסט האחרון.

טוקבק

נתחיל במילה מסקרנת במיוחד. אם עברית היא שפת אמכם, אולי תרימו גבה לשמוע שבאנגלית, אף אחד לא קורא לתגובה מתחת לכתבה "טוקבק". לעומת זאת, אולי כבר הבחנתם בכך ותהיתם למה אנחנו משתמשים במילה הזו, שנשמעת כה אנגלית, כשאין לה זכר בשיח האינטרנטי שבאנגלית.

"טוקבק" פירושה בפינו "תגובה", מסר קצר שנכתב על ידי קוראים בסוף מאמר, כתבה או כל-פרסום-שהוא ברשת האינטרנט. באנגלית נקראת תגובה שכזו "comment", כלומר "תגובה". אז מנין לנו הטוקבק? המילה "Talkback" משמשת באנגלית לתיאור התקשורת בין אולפן הקלטות או אולפן רדיו או טלוויזיה לבין חדר הבקרה באמצעות מערכת אינטרקום. בהשאלה, משמש המילה לפעמים לתאר תגובות טלפוניות של הקהל בבית בשידורי טלוויזיה וברדיו. שימוש זה נדיר יותר ונפוץ במיוחד באוסטרליה.

המילה הזו היא שהובילה לשמה של אחת ממערכות התגובות הראשונות באינטרנט, "TalkBack Reader Response System"*. באתרי החדשות המוקדמים באינטרנט הישראלי, התנוסס הכיתוב "TalkBack" בראש מדור התגובות, כנראה משום שהשתמשו במערכת זו (או משום הנחה שזהו מונח שמשמעו מדור תגובות). עם השנים נדדה המילה משימוש ככותרת התגובות לתיאור התגובות עצמן. היום, כידוע לנו, יש למילה טוקבק גם צאצאים: הטוקבקיסט הוא האדם שכותב ומפרסם את הטוקבק, והוא כבר קיבל אישיות סטריאוטיפית בתרבות שלנו. המילה טוקבק גם נגזרה בשפת הדיבור לפועל − לטקבק.

אגב, האקדמיה ללשון עברית, הסולדת ממילים לועזיות (ואל תתחילו עם הבדיחות על כך שלמילה אקדמיה הם לא מצאו חלופה ראויה), מיהרה להמציא מילה עברית שתחליף את הזוהמה הכביכול לועזית "טוקבק", וחידשה את המילה העברית "תגובית". זאת אף על פי שהמילה הקיימת "תגובה" שימשה עד אותו שלב לצד "טוקבק", ושגם בלעז, המילה המתארת את הטוקבק מיתרגמת כ-"תגובה" ואינה ייחודית לתגובות ברשת. אין זו הפעם הראשונה או האחרונה שהאקדמיה מחדשת מילה במענה להתפתחות סלנג בעל מצלול לועזי שאיננו באמת שאול כפי שהוא מלעז, ובזמן שכבר קיימת מילה עברית תקנית המשמשת את ציבור הדוברים. על כך אני עתיד להרחיב בפוסטים עתידיים.

סייבר

לכל מקום שרק פונים היום שומעים על סייבר − מתקפות סייבר, לוחמת סייבר, זרוע סייבר, פיקוד סייבר, אבטחת סייבר ומלחמת סייבר...

המילה סייבר מתארת את המרחב הווירטואלי העולמי, את האינטרנט הגלוי לעין ואת האינטרנט שמתחת לפני השטח. המרחב הזה מבעית פוליטיקאים, מלהיב צעירים, משלהב את חובבי הטכנולוגיה ומסקרן חובבי לשון (!). אז נכון, אם תאזינו לשיחה בנושא סייבר באנגלית, בהחלט תשמעו Cyber בכל מקום, אך זו לעולם לא תהיה מילה עצמאית. באנגלית, "Cyber" היא רק תחילית, רכיב לשוני שאינו מסוגל להופיע בזכות עצמו**, אך יכול בקלות להשתלב עם מילים של ממש: Cyber-space, Cyber-link, Cyber-crime, Cyber-attack. מקורה של התחילית הזו היא במילה "Cybernetics", קיברנטיקה.

כשעלה הצורך לשאול את התחילית לעברית, התחביר העברי לא איפשר להשתמש בה כתחילית. המבנה האנגלי של <תחילית + שם עצם> הומר בעברית למבנה של סמיכות − סייבר-מרחב נשמע כמו טעות, אך מרחב סייבר נשמע מצויין. כך נוצרה המילה "סייבר" העצמאית. עם הזמן, ככל ששמענו את המילה "סייבר" יותר, הרגשנו יותר בנוח עם השימוש בה מחוץ לסמיכויות. בעברית העכשווית, נדמה שהיא נושאת משמעות רחבה של קיברנטיקה, המרחב הקיברנטי והפן הדיגיטלי והווירטואלי של העולם המודרני.

האקדמיה טבעה את ראשי התיבות סב"ר ("סביבת רשת") כחלופה לסייבר, ואיזה צירוף מקרים, הם גם נשמעים ממש דומה.

* תודה רבה לקורא אורי ברוק, שהפנה את תשומת לבי לפרט חשוב זה.

** המילה Cyber כן משמשת באנגלית באופן עצמאי כפועל שפירושו קיום Cyber-sex, אך זו התפתחות נפרדת לגמרי.

הפוסט שקראתם ממשיך את סדרת הפוסטים "לעז עברי". אם זה הפוסט הראשון שאתם קוראים, אתם מוזמנים לעיין בפרקים הקודמים, הדנים במילים לועזיות שמקורן בעברית (א', ב', ג'), ובפוסט האחרון, שפתח את הנושא של מילים לועזיות הייחודיות לעברית. הפוסט הבא בסדרה יתפרסם בשבועות הבאים וימשיך את הדיון במילים לועזיות הייחודיות לעברית.

אם נהניתם מהפוסט ואינכם רוצים להחמיץ את הפרסומים החדשים באתר, בנושא שפה, תרגום ותרבות, עשו לי לייק בפייסבוק והירשמו לרשימת התפוצה.