יובל הולצמן - מתרגם מאנגלית לעברית

גם אני נגד המילה שׁוּלָה, אבל לא מהסיבה שאתם חושבים

אם אתם לא חיים במערה, כנראה שמעתם על השערוריה האחרונה מבית האקדמיה ללשון עברית: בחיפושיה אחרי מילה עברית לפריפריה, עלתה ההצעה "שׁוּלָה", מלשון שוליים. ועדת המינוח הכללית של האקדמיה דחתה את המילה, אבל זה לא מנע מקולות זועמים לעלות עליה בציבור, ולא מכך שהמילה נשמעת כמו שם של דודה ולא אזור גיאוגרפי. אנשי הפריפריה, וכן השרה מירי רגב, הזדעמו על ההצעה, בטענה שהיא מנציחה את הקיפוח שממנו הפריפריה סובלת מזה שנים. משרד התרבות הקים בתגובה צוות משלו למציאת חלופה עברית ראויה ומכבדת למילה "פריפריה", והאקדמיה ללשון, שגם היא פועלת תחת משרד התרבות, ממשיכה אף היא בחיפוש.

כעיקרון, אני נמנע מלכתוב כאן על נושאים אקטואליים, אך במקרה הזה לא יכולתי לשתוק. המקרה הנדון מתחבר לסדרת פוסטים שאני עובד עליהם וחשתי שאני חייב להתייחס אליו.

אז מה בעצם הבעיה?

בעברית שבפינו, המילה הלועזית פריפריה פירושה אותם שטחים גיאוגרפיים שאינם שייכים למטרופולינים הגדולים, או צפוניים לחדרה ודרומיים לגדרה, או שהם מאופיינים באוכלוסיה במעמד סוציו-אקונומי נמוך.

זוהי מילה לועזית, המשמשת במשמעויות של "שוליים", "קצה", "היקף" או "אזור חיצוני" כמעט בכל שפות אירופה. מקורה ביוונית הקלאסית ולעברית נשאלה כנראה מהשפות שידעו בני העליות הראשונות (משמע, לא ישירות מיוונית).

מדוע יש לאנשי הפריפריה בעיה עם המילה "שוליים" בעברית אך לא עם המילה הלועזית בפירוש זה? ראשית, למילה "פריפריה" אין קונוטציה שלילית. שנית, זוהי מילה לועזית, והיא עברה כברת דרך עם דוברי העברית במשמעות כללית של אזור חיצוני, ללא זיקה ישירה לפירושה המדויק כשוליים.

אז למה צריך מילה עברית לפריפריה?

נדמה שלמילה "פריפריה" עצמה איש אינו מתנגד. הבעיה היא שלאקדמיה ללשון יש פטיש לחידוש מילים. האקדמיה טוענת פעם אחר פעם שאין לה בעיה עם מילים שכבר השתרשו בשפה (כמו טלפון, שהם מעולם לא הציעו לו חלופה – שחרחוק הוא ניסיון שקדם להם – או טלוויזיה), אך פעם אחר פעם מחדשת חלופות עבריות למילים מושרשות ללא צל של ספק. לעתים היא עושה זאת גם כשכבר קיימת חלופה עברית קודמת, המשמשת במקביל ללעז. כך חידשה את המילה "תגובית" כתרגום ל-"טוקבק", אף שהמילה הקיימת "תגובה" עשתה את העבודה יפה מאוד לצד הלעז.

לאקדמיה אין כל בעיה עם מילים שבאות מלעז, כל עוד נטמעו בעברית לפני המשמרת שלה. היא עצמה משתמשת בשורשים שמקורם ביוונית ובשפות לועזיות אחרות, כל עוד השורש כבר נכנס לעברית במאות קודמות -- כך חידשה את המילה "נווטן", מלשון נווט (המילה היוונית, ναυτής, שאומצה בלשון חכמים), כמילה עברית למכשיר ה-GPS.

למה אנחנו צריכים מילה עברית בכלל?

השימוש במילה פריפריה במשמעות של אזורים בלתי מרכזיים במדינה מעניין מאוד, משום שהוא ייחודי לעברית. ברבות משפות אירופה, משמשות המקבילות של המילה במשמעות של פאתי עיר, אך לא במשמעות של פאתי ארץ*.

המילה פריפריה משמשת בעברית כבר למעלה ממאה שנים. המשמעות הייחודית של האזורים שאינם ב-"מרכז הארץ" נמצאת בשימוש לפחות עשורים ספורים, מאז שהשיח הציבורי החל לדון באותו קיפוח שמירי רגב מתלוננת עליו. יתכן שהמשמעות של פאתי העיר התרחבה מבלי משים, ויתכן שהמשמעות הכללית של אזור חיצוני או שוליים התייחד מתוך צורך חדש.

כך או כך, אם המילה פריפריה במשמעות זו ייחודית לעברית, הרי שהיא מצטרפת למילים רבות אחרות שנמצאות על קו התפר בין עברית ללעז (כמו סנפלינג, דיסק-און-קי, טוקבק, סייבר, קואצ'ר, סטיק-לייט, סקוץ' ועוד).

האקדמיה לא אוהבת את המילים האלה, אף שהן ייחודיות לדוברי העברית כך שהן עבריות לפחות במובן מסוים. כאמור, אילו תהליך אימוץ המילה לעברית היה מתרחש לפני מאות או אלפי שנים, האקדמיה הייתה מגנה על המילה פריפריה בשיניים.

למעשה, למילה היוונית "פריפריה" ישנה קרובת משפחה בפרסית עתיקה. התמזל מזלה של אותה מילה שאומצה לעברית עוד בתקופת התנ"ך. זוהי כמובן המילה "פרוור"**.

אם כותבי התנ"ך הרשו לעצמם להשתמש במילה הפרסית במקום להמציא מילה משורשים עבריים טהורים, משמע שכך הוא טבעה של השפה העברית – לאמץ מילים זרות לחיקה כשהיא מרגישה בכך צורך.

אם הבעיה היחידה שלנו היא זה שהמילה חדשה במחוזותנו; שהיא נשמעת לועזית; שיש לה מבטא שונה משלנו, משום שטרם נכנסה לכור ההיתוך הישראלי המפורסם -- הרי שאנחנו משליכים את המילה "פריפריה" אל הפריפריה של השפה, ומקפחים אותה בדיוק כפי שקיפחנו את הפריפריה עצמה, ומאותה סיבה בדיוק.

* "פאתי הארץ", אגב, יכול להיות שם עברי לא רע לפריפריה, אך האקדמיה מעדיפה לאחרונה לגזור מילים חדשות ולא להסתפק בשפע הלשוני הקיים. כך חידשה לאחרונה את המילה "מַעֲמָת" במשמעות דיבייט, אף שכבר הלך ורווח ה-"עימות" (והרי debate, כמו עימות, אינו יותר משם פעולה).

** המילה היוונית מורכבת מהרכיבים peri) περί), "מסביב", ו-pherō) φέρω), "לשאת". המילה הפרסית מורכבת מהרכיבים pari, "מסביב", ו-bara, "לשאת". הדמיון במבנה ובמצלול נובע מכך ששתי השפות הן שפות קדומות השייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות.

אני מניח שרבים מכם אינכם מסכימים איתי. אשמח לשמוע את טענות הנגד המנומקות שלכם ולהמשיך את הדיון. בין אם הסכמתם עם המסקנה שאני מגיע אליה, אני מקווה שנהניתם מהקריאה. אתם מוזמנים להירשם לקבל התראה כשאני מפרסם פוסטים חדשים ולעשות לי לייק בפייסבוק (אם כי שם לא בהכרח תיודעו על כל פוסט חדש).

דבר המתרגם

RSS Feed
פוסטים מומלצים
פוסטים אחרונים