יובל הולצמן - מתרגם מאנגלית לעברית

זה עברית בשבילי!


כידוע לכם, הביטוי העברי המודרני "זה סינית בשבילי" מבטא חוסר הבנה של הדובר. אבל למה דווקא סינית? מה הקשר בין שייקספיר לקסנופוביה באמריקה הלטינית? איך סינים אומרים שהם לא מבינים משהו? ובאילו שפות אומרים "זה עברית בשבילי"? המשיכו לקרוא וכל שאלותיכם ייענו.

אז בואו נתחיל בביטוי העברי "זה סינית בשבילי". מכיוון שסין אינה מוזכרת בתנ"ך*, אפשר לנחש בקלות שזהו ביטוי צעיר יחסית שנשאל משפה אחרת. ואכן, עברית איננה השפה היחידה שקוראת לשפה בלתי ברורה סינית.

ביטויים במבנה דומה ובמשמעות דומה קיימים בשפות רבות, ולא מעט מהן בוחרות בשפה הסינית כדוגמה לשפה בלתי מובנת. בפוסט זה אני מתבסס על סקירה של ביטויים כאלה ב-37 שפות. ממעבר על הביטויים מרחבי העולם, מתגלה שסינית היא המועדפת ביותר להאשמה בהיותה שפה בלתי מובנת. 18 שפות בחרו בסינית או בסין עצמה כהתגשמות חוסר ההבנה. ומי במקום השני? המקום צמוד מאוד, וההכרעה תלויה בחוקי המשחק:

השפה היוונית מתארת מלל בלתי מובן ב-6 שפות. לעומת זאת, 6 שפות מתארות מלל בלתי מובן כ-"כפר/ים בספרד". אפשר להניח שבכפרים בספרד מדברים בעיקר ספרדית (או ניב קרוב) ולכן ניתן לטעון שיש תיקו על המקום השני.

אגב, ההתייחסות לכפרים אינה מוגבלת לספרד − בגרמנית, למשל, המלל הבלתי מובן מיוחס לכפרים בבוהמיה. אפשר להניח שההתייחסות לכפרים נובעת מהתפיסה שכפריים דוברים ניבים בלתי מוכרים שיהיו זרים גם ליושבי הערים הסמוכות.

שימו לב שבחלק מהשפות שנסקרו היו מספר ביטויים נפרדים המתארים מלל בלתי מובן, כך שישנן שפות שמצליחות להעליב יותר משפה אחת.

בסקירה זו, פרט לשפות שצוינו, אף שפה לא זכתה ליותר משתי התייחסויות. מעניין לציין שבפינית ובצרפתית, ניתן להתייחס למלל בלתי-מובן כעברית:

פינית:

Täyttä hepreaa = עברית מוחלטת

צרפתית:

C'est de l'hébreu pour moi = זה עברית בשבילי

במקורות אחרים מצוינות עוד שפות שמתייחסות לעברית, בדרך כלל לצד חלופות אחרות. לצערי, מקורות אלה פחות אמינים ולכן אינני מסתמך עליהם כאן. אם אתם דוברים שפות נוספות שבהן ההתייחסות היא לעברית לפחות לפעמים, אתם מוזמנים להגיב כאן או לשלוח לי הודעה ואעדכן.

ההתייחסות לסינית מתייחס ודאי גם לחוסר הדמיון בין הצליל של סינית לצלילן של שפות שאינן מן המזרח הרחוק, וגם לכתב הסיני הנתפס זר וקשה ללמידה.

ההתייחסות ליוונית דווקא מסקרנת יותר. יוונית היא הרי שפה אירופאית, משמע סביר להניח שהיא פחות זרה ומוזרה לדוברי שפות אירופאיות אחרות. ואולם, 5 מתוך 6 השפות שבחרו ביוונית הן אירופאיות (היוצאת מן הכלל היא פרסית). אמנם אין ספק שדוברי אנגלית או שוודית אינם מבינים יוונית, אך מדוע בחרו דווקא בה?

התשובה לכך היא כמובן היסטורית. בימי הביניים, נזירים שהיו יושבים ומעתיקים ספרים בלטינית (כמכונות דפוס אנושיות), היו נתקלים לפעמים במובאה הכתובה ביוונית. במקרים כאלה, הם היו מציינים "Graecum est; non legitur", "זו יוונית; אינני יכול לקרוא זאת" או "Graecum est; non potest legi", "זו יוונית; אינו ניתן לקריאה". משם התגלגל הביטוי למשמעות מטאפורית של חוסר הבנה, גם בלי קשר ישיר ליוונית.

ויליאם שייקספיר בדרך כלל מצוין כאחד הראשונים שהעלו על הכתב את הביטוי "It's all Greek to me" באנגלית במשמעות המטאפורית. הביטוי מופיע במחזהו "יוליוס קיסר", מ-1599. לעומת זאת, שם הדובר מתייחס לנאום שלא הבין משום שהיה באמת ביוונית. לכן אף שיתכן מאוד ששייקספיר השתעשע בפירוש המילולי והמטאפורי יחדיו, קשה שלא לראות במקרה הזה שימוש מילולי בלבד.

דבר מסקרן קרה לביטוי הזה עם השנים בספרדית ובפורטוגזית. המילה "יוונית" בספרדית, "griego", בגרסאות ספרדיות של הביטוי "זה יוונית בשבילי", עברה שינוי הגייה קל והפכה בספרדית ובפורטוגזית לכינוי לאדם זר, הדובר שפה בלתי ברורה: "gringo".

ואיך אומרים "זה סינית בשבילי" בסינית? בקנטונזית אומרים:

鬼劃符, gwáiwahkfùh = "זה כמו כתב של רוחות רפאים"

או:

雞腸, gāchèuhng = "זה כמו מעיים של תרנגולות"

ובמנדרינית:

跟天書一樣 [跟天书一样], gēn tiānshū yíyàng = "זה כמו כתב שמימי"

בקיצור, שפות כה רבות אומרות שסינית היא שפה משונה, אבל הסינים לא מלכלכים על אף אחד בחזרה.

* למעשה, כן מוזכר בתנ"ך חבל ארץ בשם סין (למשל בישעיהו מ"ט, י"ב), ומשום הדמיון הצלילי לשמה של סין בשפות אירופה, נבחר "סין" כשמה העברי.

אם נהניתם מהפוסט ואינכם רוצים להחמיץ את הפרסומים החדשים באתר, בנושא שפה, תרגום ותרבות, עשו לי לייק בפייסבוק והירשמו לרשימת התפוצה.

הפוסט הבא − חזרה לסדרת "לעז עברי".

דבר המתרגם

RSS Feed
פוסטים מומלצים
פוסטים אחרונים